ד"ר אמנון מוסק מנפץ את המיתוסים על מיגרנה שכולנו מכירים
על מה מדברים?
ד"ר אמנון מוסק הוא סגן מנהל המערך הנוירולוגיה ומנהל המרפאהלטיפול בכאב ראש ופנים בבית החולים איכילוב בתל אביב.
כמו הרבה דברים שכיחים, גם על מחלת המיגרנה יש דעות חלוקות. בפרק עם ד"ר מוסק נדון ונפריך מיתוסים נפוצים על מיגרנה כמו האם שוקולד הוא באמת טריגר למיגרנה, האם זה נכון שמיגרנה היא מחלה רק שלנשים? והאם יש קשר גנטי בכלל למחלת המיגרנה שלי?
פודקאסט "קול הרופאים" מבית טבע ישראל
איתמר רועי מארח רופאים מדיסציפלינותשונות שעוזרים לנו להעמיק בסוגיה רפואית
איתמר רועי: שוחחנו בעבר על מיגרנה, זה פרק שקיבל הרבה הדים משום שמיגרנה היא בכל זאת מחלה שכיחה מאד באוכלוסייה. ועל כן החלטנו לגעת פעם נוספת בנקודה הכואב הזו, והפעם מזווית קצת אחרת. רפואה היא אמנם מדע מדויק, אבל ככל מדע יש בה דעות שונות ומגוון של גישות ואנחנו משתדלים להביאכמה שיותר מזה בפודקאסט הזה.
לענייננו, כמו הרבה דברים שכיחים גם על מחלת המיגרנה יש דעות חלוקות. יש לא מעט אמיתות שטעונות הוכחה, חצאי אמיתות, אמיתות שגובלות בשקר וסתם אגדות אורבניות. ננסה היום לראות האם שוקולד הוא באמת טריגר למיגרנה או שהחשק אליו נולד כי המיגרנה כבר מקננת בתוכנו. אולי בגלל המיגרנה אנחנו טורפים חפיסת שוקולד ולא בגלל שטרפנו קפצה עלינו המיגרנה. זאת סוגיה שטעונה בירור וזה מה שנעשה היום עם ד"ר אמנון מוסק, סגן מנהל המערך לנוירולוגיה ומנהלה מרפאה לטיפול בכאב ראש ופנים בבית החולים איכילוב בתל אביב.
מזכירים לכם שוב: זה שאנחנו מארחים פה את טובי הרופאים בישראל זה לא אומר שהפודקאסט הזה מהווה תחליף לייעוץ רפואי מסודר. וכמובן תשתפו את הפרק, כי כל המציל את חברו מהמיגרנה כאילו הציל עולם מלא. בואו נתחיל.
שלום ד"ר. אני מתחיל איתך בשאלה,או צולל איתך ישר לשאלה שבעיני היא הכי חזקה: שוקולד הוא לא טריגר למיגרנה?
ד"ר אמנון מוסק: השוקולד המסכן הזה, מאשימים אותו שהוא טריגר למיגרנה, אבל אנחנו לא בטוחים שזאת האמת. זאת אומרת,לפעמים, כשאתה אוכל שוקולד, זמן קצר אחרי זה מתפתחת מיגרנה.
איתמר רועי: זה המיתוס. אנחנו מתעסקים בפרק הזה במיתוסים.
ד"ר אמנו מוסק: זה באמת מיתוס, וישהמון אנשים שיש להם מיגרנה ולמרבית האנשים שוקולד לא עושה שום דבר. אבל אין שוםספק שאפשר לזהות איזשהו קשר בין שוקולד ובין מיגרנה והקשר בהחלט יכול להיות הפוך, כפי שפתחת את התוכנית.
יכול להיות שבזמן המיגרנה, שהיא בעצם מחלה דלקתית שקורת בתוך מערכת העצבים, ישנו איזשהו חוסר איזון בתוך המערכת הסרוטונינרגית.
סרוטונין זה חומר שהוא מתווך עצבי המופרש מתאי עצב. אנחנו יודעים שבעת מיגרנה חל בו שינוי. אחד הפתרונות שהגוף יודע לתת לחוסר בסרוטונין הוא לאכול מתוק. אז יכול להיות שההתחלה של התהליך של המיגרנה, של הדלקת הזו, היא בזה שבעצם מתעורר לך חשק לאכול שוקולד, לאכול מתוק, לתקן את מערכת הסרוטונין. שבעצם השוקולד הוא ניסיון לתקן את המיגרנה ולא רק גורם לה.
איתמר רועי: בשיחה המוקדמת סיפרת סיפור מאד יפה על קליפורניה, נדמה לי? של מישהי ששתתה בקבוק של יין ולא היתה לה מיגרנה.אני רוצה לגעת איתך במיתוסים, בפרק הזה. אז שוקולד זה מיתוס אחד, ויין אדום זה חתיכת מיתוס שני.
ד"ר אמנון מוסק: יין אדום זה... לאכל דבר הוא לא נכון בכללותו. מיתוס זה משהו שהוא ככה לא נכון. יש משהו ביין אדום,יש אנשים שמאד רגישים ליין אדום אבל הם נדירים. ולכן רוב חולי המיגרנה יכולים לשתות יין אדום בלי בעיה. עכשיו תראה, יין אדום "מאשימים" אותו בזה שהוא יכול לגרום למיגרנה. אבל יש כמה דברים שצריך להגיד בעניין הזה של יין אדום. אחד, רקיין אדום זול ולא יין יקר, זאת אומרת איכותי מאד. אנחנו לא יודעים למה. דבר שני,זה קורה למעט מאד מהאנשים. לא יודעים למה.
איתמר רועי: שנייה ד"ר, אני רוצהלעצור לרגע עצירה מתודית. אתה אומר שזול זה לא טוב לבריאות.
ד"ר אמנון מוסק: זול זה אולי לאטוב לבריאות, אבל זה טוב לכיס. יש לזה כל מיני צדדים. קודם כל, מיתוס. זה נכון שיין אדום, אנשים מתארים שהם שותים יין אדום ומתפתחת להם מיגרנה אחרי זה, אבל עוד הפעם – זה בחלק קטן מאד של האנשים. זה לא כל סוג של יין אדום וראה זה פלא – יין לבן לא עושה את הדבר הזה.
עכשיו תראה, זה הביא למחקר גדול מאד עליין. כי חוקרים אמרו, אם יין אדום באמת גורם למיגרנה אנחנו נפרק אותו למרכיבים ונמצא את הגורם למיגרנה. ומפה נתחיל לפתח תרופות. פרקו את היין האדום למרכיבים –לא גילו שום דבר. לא את המרכיבים בקליפות שיש ביין אדום, שזה מה שמרכיב את הצבע,לא את החומרים, לא ביין אדום זול ולא ביין אדום יקר. לא גילו שום דבר.
הסיפור האישי שלי הוא שבזמן שהייתי במאיו קליניק, שזה בית חולים גדול מאד שכבר לפני הרבה שנים היו שם שבעה מכשירי MRI רק כדי שתבין את הגודל שלו. זה בית חולים עשיר מאד, שם למדתי את המקצוע, להיות מומחה לכאב ובעצם פתאום יום אחד נכנסה אישה למרפאה, שחלק מהסיפור שלה היה שהיא שותה יין אדום ובום יש לה כאבי ראש. ואני אמרת OK בואו נגלה את הדברים. קיבלתי מבית החולים רשות ל-MRI מוח והודענו שאנחנו הולכים בהסכמתה לבדוק את העניין הזה. עשינו לה בדיקת MRI תפקודית לפני השתייה של היין האדום. הלכתי לסופרמרקט וקניתי בכספי את היין הכי זול שהיה בסופר ונתתי לה לשתות את היין הזה לפני הבדיקה השנייה. היאשתתה ושתתה ושתתה. את כל הבקבוק היא שתתה ולא קרה כלום.
איתמר רועי: היא היתה קצת מבסוטית אבלזה לא קשור...
ד"ר אמנון מוסק: כן, היא בקושי הלכה הביתה, טוב שהיא באה עם ליווי אבל זו הוכחה שיש גם במחשבה של אנשים, יש שהם אוכלים שוקולד ויש אחרי זה מיגרנה, אוכלים גביה צהובה, ויש אחרי זה מיגרנה. אלה באמת מיתוסים תזונתיים והקשר בינם ובין המציאות הוא לא תמיד מדויק.
איתמר רועי: כלומר, אין לנו טריגרים תזונתיים, זה מיתולוגיה.
ד"ר אמנון מוסק: תראה, זה לא מיתולוגיה כי יש אנשים שבאמת רגישים למזון כזה או אחר. אבל בוא נגיד שבין זה ובין ההצהרה הגורפת שמי שיש לו מיגרנה לא צריך לאכול גבינה צהובה, לא לאכול שוקולד, לא לצרוך מוצרי חלב ולא לשתות יין אדום יש מרחק גדול בין מזרח ומערב. אם אתה רגיש לאיזשהו סוג של מזון תמנע ממנו אבל אם אתה בוודאות לא יודע את הדבר הזה אתה יכול לאכול את זה ורוב האנשים היום אני מוריד אותם מהדיאטות הללו והם יכולים לאכול כלדבר למעשה.
איתמר רועי: אז בעצם מנגנון המחלה של המיגרנה הוא כזה שלא תלוי בהכרח בתזונה, כפי שאני מבין ממך, הוא כן תלוי אבל לאורח החיים שלנו או שהוא פשוט המיגרנה נולדת כי ככה?
ד"ר אמנון מוסק: זהו, אתה נוגע פה בדבר מאד עמוק. מה בעצם מעורר התקף של מיגרנה. התשובה לזה היא: לא יודעים. עד היוםאנחנו לא יודעים את הדבר הנעלם הזה, אבל זה כל כך יוצא דופן. למעשה, אם אתה שואל מה אנחנו כן יודעים, למה מתעורר התקף אפילפטי או למה מתעוררת מחלה כזו או למה מתעורר התקף לב. אנחנו לא תמיד יודעים מה עושה את הדבר, שברגע נתון, בן אדם בבריאות שלמה פתאום נהיה חולה.
אנחנו לא יודעים בהמון מחלות. מיגרנה לא יוצאת דופן בעניין הזה. לשאלה לך, מחפשים טריגרים ואנחנו כן יודעים מה משפיע על אנשים שסובלים ממיגרנה. אנחנו יודעים למשל, ששינוי באורח החיים, שהוא בעצם שינוי במאזן העצבי, איך מערכת העצבים עובדת, יכול לעורר התקף מיגרנה. מה הכוונה: נגיד את הולך לישון כל יום בין 11 בלילה עד 7בבוקר, אתה ישן את השעות שלך. אבל יום אחד אתה יוצא לבלות ואתה הולך לישון ב-3 בבוקר ואתה משלים כי למחרת אתה לא עובד, אז אתה ישן מ-3 בבוקר עד 12 בצהריים.
איתמר רועי: אני קם עם כאב ראש במצב הזה.
ד"ר אמנון מוסק: אתה לא היחידי.רוב האנשים שמשנים את השעון הביולוגי שלהם בפעולה כזו פשוטה, פשוט משנים אותו בכמה שעות, מתעוררים הפוכים. אתה אמנם ישנת ומילאת את מכסת השעות שלך, אבל אתה קם הפוך. הראש קצת כבד, אתה לא מי יודע מה אותו הדבר ואנשים שיש להם מיגרנה יכולים בהחלט להתעורר עם התקף מיגרנה.
איתמר רועי: אני רוצה להתייחס לטענה הדינפוצה שמיגרנה היא בעצם לא מחלה אלא תופעה פסיכוסומטית. אתה רואה קשר בין הדברים?
ד"ר אמנון מוסק: לא רק שאני לא רואה קשר, אני רוצה לחלוק על זה באופן גורף. מיגרנה היא באופן חד משמעי מחלה. היאלא מחלה פסיכוסומטית בשני מובנים. קודם כל, מחלה פסיכוסומטית יש לה מין הילה כזאת של מחלה נפשית, לא אמיתית, ואנשים עושים את עצמם. וזה לא נכון. הדבר השני הוא, זה לגבי המחלות הפסיכוסומטיות - אבל בכל מקרה, מיגרנה איננה מחלה פסיכוסומטית - היא מחלה שקושרת את הגוף לרגש.
מיגרנה היא מחלה ביולוגית. אנחנו יודעים שברגע שנגרם איזשהו טריגר, זרז במערכת העצבים, מתפתחת דלקת עצבית, מערכת העצבים מייצרת את הדלקת הזו. רק כדי יהיה ברור, זה לא משהו זיהומי. זו לא דלקת שמטופלתבאנטיביוטיקה, זו דלקת כימית. מה זה דלקת כימית? למשל אם אתה נשרט או נפצע אז אתה רואה שאחרי שהפצע מחלים אתה רואה סביב הפצע אודם ונפיחות. זו דלקת כימית. תהליך של ריפוי, אין שם זיהום. אז דלקת כזו מתפתחת בתוך מערכת העצבים כתוצאה מפעילות לא תקינה של מערכת העצבים. זה קורה סביב כלי הדם ונוצרת שם תגובה עצבית, דלקת עצבית. הדלקת הזו היא תהליך ביולוגי. זה לא תהליך נפשי, זה לא תהליך דמיוני, זה תהליך ביולוגי חד משמעית שיכול להיות שתהליכים נפשיים מעוררים אותו. אבל ודאי זה לא תהליך נפשי.
איתמר רועי: כלומר, זה עוד מיתוס שאתמפריך לנו פה. אתה אומר "זו לא מחלה פסיכוסומטית זו מחלה ביולוגית",ככלל המחלות, אבל מה שכן, ייתכן שהמצב הנפשי שלנו יהווה טריגר לקיומה ולהתפתחותה של המיגרנה.
ד"ר אמנון מוסק: נכון, ככה זה.
איתמר רועי: אני רוצה לעבור למיתוס הבא. זו מחלה שהיא רק של נשים או יותר של נשים? יש לזה איזשהו היבט מגדרי?
ד"ר אמנון מוסק: כן, מיגרנה היא יותר מחלה של נשים. אני לא בטוח שאפשר להגיד כאן שיש היבט מגדרי אבל ללא שום ספק נשים סובלות יותר ממיגרנה מאשר גברים. עכשיו תראה, עד גיל ההתבגרות, זאת אומרת עד גיל 12 בערך, מספר הילדים שסובל ממיגרנה שווה בין בנים לבנות. כלומר, בנים סובליםכמו בנות ממיגרנה. ואם אתה שואל את עצמך כמה? לפחות, בוא נגיד עד גיל 18, לפחות 80% מהילדים יודעים מה זה כאב ראש. 80%. זו לא מחלה של מבוגרים.
מצד שני, מגיל 12 כשבנות מתחילות לפתחאת המערכת ההורמונלית מתחילה המיגרנה לתפוס תאוצה בבנות ועד גיל 24-25 מרבית הסובלים ממיגרנה הן נשים, בוא נגיד שני שליש או 75% מהסובלים הן נשים, 25% הםגברים.
איתמר רועי: זה עניין גנטי? מעורבת פהגנטיקה?
ד"ר אמנון מוסק: לעניין המגדרי לא מעורבת גנטיקה, לפחות זה מה שאנחנו יודעים עכשיו, אבל לעניין המגדרי, אם זה גבר או אישה מעורבת המערכת ההורמונלית הנשית. היא משפיעה בהחלט על מערכת הכאב בהרבה אספקטים ונשים לכן סובלות יותר מכאב. יש גם מרכיבים גנטיים במיגרנה אבל הם לא קשורים לעניין גברים ונשים.
איתמר רועי: באופן כללי למיגרנה, כמה הגנטיקה משחקת תפקיד?
ד"ר אמנון מוסק: אז גנטיקה משחקת תפקיד, אבל אנחנו לא יודעים היום להגיד בוודאות באיזו מידה. מה הכוונה: זוהו כבר לפחות שלושה גנים של מיגרנה, שעוברים במשפחות וזו מחלה גנטית לחלוטין. זו מחלה קשה שאין אותה בישראל היא נדירה ויש אותה במספר משפחות מצומצם בעולם. היא נקראת Familialhemiplegic migraine (FHM) וזו מיגרנה שתוך כדי התקף מופיע שיתוק של פלג גוף אחד באנשים האלה וזה חולף. זו מחלה קשה, היא פוגעת באנשים, היא נדירה והיא לחלוטין גנטית.
מצד שני, במרבית או בחלק גדול מן המשפחות שיש אנשים עם מיגרנה אתה רואה את זה באופן משפחתי. לסבתא היה, לדודה, לאמא, אולי לאבא. אתה רואה שיש איזשהו קשר משפחתי, אבל לא חד משמעי גנטית. לפעמים אתה רואה תאומים זהים, לאחד תהיה מיגרנה ולאחד לא תהיה מיגרנה. כלומר, יש ללא ספק מרכיבים גנטיים אבל, יש חשיבות גם למרכיבים סביבתיים.
מרכיבים סביבתיים זה אומר איפה נולדת, איפה אתה גר, מה מצב הרוח שלך, תזונה, תזונה לא בכוונה של מה אכלת היום אלא מה אתה אוכל בדרך כלל. ועוד ועוד ועוד.
איתמר רועי: יש הרבה מאד מיתוסים על מה מעביר לנו את המיגרנה. נגיד אנשים אומרים קפאין מעביר לי את המיגרנה, מעביר לי כאב ראש. יש דבר כזה, באמת? יש מזון כזה או אחר או משהו שאנחנו יכולים לעשות שהוא אינו תרופה קלאסית ויכול לעזור לנו להעביר את הדבר הזה?
ד"ר אמנון מוסק: תראה, אם התחיל התקף אז ישמעט מאד דברים שיודעים לעצור אותו טוב כמו תרופות. תרופות הן "נאמברוואן", בעניין הזה אין שום ספק בזה. עכשיו, יש אנשים שבאופן ספציפי - ואני לא יכול לתת את זה כהמלצה לכולם - יודעים על כמה דברים שעוזרים להם. למשל, שתיית מים. יש אנשים שאומרים "אני, ברגע שאני מתחיל לשתות הרבה מים זה עוזר לי". אז הם שותים מים. צריך להיזהר מזה, כי שתייה מרובה מאד של מים מוהלת את הדם וצריךלהיות זהיר בעניין הזה. אבל אם אתה מגלה שבזמן התקף מיגרנה שתיית מים עוזרת לך, מצוין.
קפאין הוא חומר נוגד כאב, והוא מצוי בהרבה מאד תרופות. אנחנו אפילו יודעים את המנגנון הביולוגי של זה. לאיזה רצפטורים זה נקש רוכך הלאה. אז קפאין הוא לא סתם בקפה, הוא חומר נוגד כאב ולכן יש אנשים שנוהגים לשתות קפה בזמן התקף מיגרנה. מצוין. אתה שותה אספרסו, אתה יכול לשתות תה, גם שם יש קפאין, אתה יכול לשתות אפילו כוס קולה, גם שם קפאין וכך הלאה. אם זה עוזר לך, הרווחת.
מעבר לזה, יש אנשים שקור עוזר להם. עכשיו, נהוג להגיד שהרבה פעמים בזמן שיש כאב ושמים משהו חם במקום שכואב. אבל דווקא קור עוזר,ואתה יודע את זה, למשל ואתה רואה ספורטאים, כדורגלנים שנפצעים מרססים אותה בספרייקור, זה עוזר מאד בהרפיית השרירים. עכשיו, איך זה קשור? במיגרנה הרבה פעמים שרירי הצוואר מעורבים. למה, מפני ששרירי הצוואר מקושרים עצבית עם מרכזים עצביים שקרובים למרכזים מיגרנוטיים. כך שיש מעין חפיפה עצבית בתוך מערכת העצבים בין הפורמציות האלה, ואז אם אתה מפעיל את המערכת הצווארית אתה יכול להשפיע על המיגרנה. ואז אםאתה עושה לעצמך טיפול בקור בשרירי הצוואר אתה יכול במקרים מסוים להקל על המיגרנה שלך. איך עושים את זה? אתה יכול נגיד לקחת שקית ירקות קפואים, כמו אפונה, משהו כזהרך, עוטף את זה בבד ומניח על הצוואר שלך, מאחורה. וזה יכול לתת לך הרפיה מסוימת ויש אנשים שזה עוזר להם להפיג ולהקל את התקף המיגרנה.
איתמר רועי: לפני שאשאל אותך מה להגיד לרופא,איזשהו טיפ שתיתן לנו כדי להגיד לרופא, לדייק את מה שיש לנו, אני כן רוצה לשאולאותך האם יש איזשהו מיתוס במיגרנה שהוא נכון. הפרכנו פה כהנה וכהנה ועכשיו אני לדעת אם יש משהו שאומרים שהוא צודק.
ד"ר אמנון מוסק: תראה, קודם כל, כל המיתוסים יש בהם גרעין של אמת. הם לא שיקריים, הם נקראים מיתוסים אבל הם לא שיקריים.
מיגרנה יכולה לבוא באלפים של צורות באנשים. לכלאחד יש את המרכיב שלו את הייחודיות שלו ולכן מי שאומר לך שהוא מגיב מיד לשוקולדאני מאמין לאנשים האלה. מי שאומר שהוא אוכל גבינה צהובה, אני מאמין להם. אני לאאומר שזה גורף ונכון לכל האנשים. אז בכל מיתוס יש גרעין של אמת.
יש דברים שאנשים צריכים לדעת לגבי המיגרנה שלהם. למשל, אם אתה מעשן סיגריות, יש אנשים ששואלים אם זה קשור או לא קשור. אנחנו לאיודעים על קשר. אלכוהול, אנחנו לא יודעים על קשר. אלכוהול משפיע בהרבה מאד צורות של כאבים, לא ידוע לנו במיוחד על מיגרנה, ובעניין הזה החרגנו את היין האדום.
ארוחות: כדאי לשמור על סדר ארוחות. לא יודע אם דיברנו על זה הפעם, אבל כדאי לשמור על סדר ארוחות. ברגע שאה משנה את הסדר שלך, אתהיכול לגרום להתקפים ולכן לא כדאי לצום, למשל. אם אתה צם אז מיגרנה יכולה להתעורר ושוב זה בגלל שאתה עושה שינוי מטבולי בגוף שלך שמשפיע על מערכת העצבים.
איתמר רועי: אתה יודע, אתה לאורך הפרק מסדר לי את זה ככה מאד יפה שאתה אומר, אם אני מבין אותך נכון, שינויים גדולים – דיברת עלהשינה, דיברת על פספוס ארוחות. אם אנחנו יוצאים מהסיסטם היומיומי שלנו, אנחנו מסתכנים בהתקף מיגרנה.
ד"ר אמנון מוסק: זה נכון, אם אתה יוצא מהסיסטם שלך ועושה חריגה בסדר היום שלך, באוכל, בשינה, בהתנהגות אתה יכול לחטוףהתקף מיגרנה ולמרבה הצער, גם לטובה: זאת אומרת שגם אם אתה עושה שינוי לטובה אתה יכול לחטוף מיגרנה. למשל אנשם שהולכים לסוף שבוע במלון, הולכים ליהנות.
איתמר רועי: זה נשמע לי כבר כמו מיגרנה.
ד"ר אמנון מוסק: נהנים, טוב להם, קמים מאוחר,משנים לחלוטין את סדר היום, אוכלים אוכל אחר בשעות אחרות, לא טוב למיגרנוטים. אדם שסובל ממיגרנה, לא שלא צריך לצאת לחופש, אבל תקום בשעה הרגילה שלך. אם אתה רגיל לקום בשש בבוקר ולצאת לעבודה, גם במלון תקום בשעה שש בבוקר. אתה יכול לצאת, לשתות משהו, לאכול קטן כזה ולחזור למיטה. אבל תן לשעות הביולוגי שלך את השעה שלו. ואם אתה רגיל לאכול ארוחת בוקר בשעה שבע בבוקר, תאכל במלון גם בשבע בבוקר. אל תדחה אתזה לעשר ולאחת עשרה. לא טוב לך. ואם אתה לא ישן בדרך כלל בצהריים כי אתה עובד, אל תישן גם במלון. אנחנו אפילו מכירים תופעה כזו, מיגרנה של סוף השבוע. מיגרנה של חופשות. זה מטריד ממש. אנשם יצאו לחופש ודווקא אז נדפקים. לכן, לשמור על הסדר, זה דווקא טוב לך.
איתמר רועי: ד"ר, למעשה אתה מתאר מצב שבוהחיים שלי נשלטים בידי המיגרנה. אני צריך להיות מאד קשוח עם הזמנים שאני מתעורר,הזמנים שאני אוכל. יש פתרון אחר?
ד"ר אמנון מוסק: תראה, זה נכון, זה נשמע ככה אבל לכל דבר יש פתרון. בוא נגיד, אין דבר בלי פתרון. אפשר לעזור לכל אחד ואנחנו צריכים למצוא את הנישה הנכונה.
אם אתה יודע שלמשל, שאתה רגיש לשעות השינה. נגיד שאתה מגלה את זה. בדקת ושמת לב לדבר הזה ואתה עכשיו רוצה ללכת לבלות, אתה רוצה לנסוע לחו"ל ויש ג'ט לג. מה אתה עושה? אז הפרון הוא פשוט: אתה מתכונן מראש. מה המשמעות? לפני שאתה הולך לישון אתה לוקח כדור נגד כאבים. ואז אתה מתעורר כשאתה מכוסה.
איזה כדורים אפשר לקחת? פה אני לא ניגש לשמות שלכדורים כי זאת לא המלצה רפואית, אבל אתה יכול לקחת כדורים נגד דלקת שפועלים לאורך זמן או אפילו תרופות נגד מיגרנה שאתה יכול לקחת אותן מראש, בטרם הלכת לישון. אתה לומד מה זה עושה לך, ואם צריך מיד כשאתה מתעורר אתה נוטל עוד פעם את התרופות האלה. כך שאתה מכין. אתה מטפל לפני שבעצם הדבר הזה קורה. אם אתה נוסע לאמריקה ויש לך הפרש גדול אד בשעות ומראש אתה יודע שלא באשמתך אתה משנה את השעון הביולוגי שלך אתה מתכונן מראש.
איתמר רועי: מה אני צריך להגיד לרופא שלי. איזשהו טיפ. בפרק אחר על מיגרנה דיברנו על יומן כאב ראש ששווה לעשות, לבוא עם זה כבר לפגישה עם הנוירולוג. אתה ממליץ על משהו ששווה לנו לדעת, כי בכל זאת זה לא כאב ראש רגיל.
ד"ר אמנון מוסק: נכון. קודם כל מיגרנה היא כאב ראש קשה, נחשבת ככאב ראש קשה ומטריד שפוגע מאד באיכות החיים של הבנאדם. וכשאתההולך לרופא אתה צריך להגיד לו כמה זה פוגע בך. העוצמה של המיגרנה גם תכתיב את הטיפול.
הדבר השני: אתה צריך לבוא מוכן מבחינה זו, שאתה יודע, פחות או יותר, מה אצלך פועל ומה לא פועל. אז אם אתה יודע, למשל, ששינויים או ארוחות או דברים כאלה עוזרים לך או מפריעים לך, אתה צריך להיות מוכן עם זה. כדאי לדעת גם את כל התרופות שניסית אי פעם, כדי שהרופא לא יחזור על התרופות שניסית לקחת ואתה יכול להגיד לרופא מה עוזר לך. לעתים זה מכוון את הטיפול ונותן לנו אפשרות להגיע לתוצאות יותר טובות.
איתמר רועי: ד"ר אמנון מוסק, היה לי תענוג לשוחח איתך. תודה רבה.
ד"ר אמנון מוסק: תודה רבה.
המידע הכלול באתר הינו מידע רפואי ובריאותי כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, וממילא אינו נועד להוות תחליף להתייעצות עם רופא, בהתאם למצב הרפואי האישי. מובהר כי המידע אינו נועד לשמש בסיס להחלטה על טיפול רפואי כלשהו או הימנעות מטיפול ומטבע הדברים כל העושה זאת נושא באחריות המלאה והבלעדית ומסכים כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה כנגד טבע ו/או מי מטעמה.
