הטיפול במיגרנה – טיפול לגוף וגם לנפש

פודקאסט "קול הרופאים" מבית טבע ישראל

איתמר רועי מארח רופאים מדיסציפלינות שונות שעוזרים לנו להעמיק בסוגיה רפואית.

בפרקים הקודמים על מיגרנה, דיברנו, בין היתר, על מנגנון המחלה, על טריגרים שמעוררים את ההתקפים שלנו, הרבה מאד מיתוסים והאם כמובן לתזונה יש קשר למיגרנה.

היום, נדבר על טיפולים אלטרנטיביים. כשאני מדבר על טיפולים אלטרנטיביים אני מתכוון לנטילת תוספי תזונה,שינוי תזונתי כזה או אחר, טיפולים התנהגותיים כגון CBTועוד דברים שנדבר עליהם. נדבר גם על הקשר בין גוף לנפש, הקשר של המצב הנפשי שלנו למיגרנה. עם זה אני מבטיח לכם שנתחיל, כי אנחנו מודעים לזה שזה מעניין אתכם במיוחד.

נדבר היום עם ד"ר אמנון מוסק, סגן מנהל המערך לנוירולוגיה ומנהל המרפאה לטיפול בכאב ראש ופני בבית החולים איכילוב בתל אביב.

שלום ד"ר.

ד"ר אמנון מוסק: שלום רב.

איתמר רועי: נדבר על הנפש קודם.

ד"ר אמנון מוסק: בבקשה.

איתמר רועי: אנחנו מצויים בהרבה מאד חרדה וסטרס ויש הרבה מאד אלמנטים נפשיים כאלה ואחרים שמלווים את החיים שלנו. אני רוצה להבין, איך זה קשור למיגרנה?

ד"ר אמנון מוסק: מיגרנה היא מחלה, שתוקפת אותך מדי פעם ואתה לא יודע מתי זה בא לך. זה כאב קשה מאד,הוא משבית את בן האדם, גורם לו לבחילות, להקאות, לרגישות לסביבה. סבל גדול מאד. התקף כזה יכול להימשך שעות והאפקט שלו יהיה לאורך כל היום. אז אתה מבין, שאם אתה לא יודע מתי זה בא לך, אתה בעצם מחכה לאיזושהי התקפה שתגיע, והיא תגיע רק שאתה לא יודע מתי.  

איתמר רועי: שזה לכשעצמו מעורר חרדה.  

ד"ר אמנון מוסק: זה מעורר חרדה מדרגה ראשונה. אז אם אתה מתחיל לפתח התקפי מיגרנה באיזשהו גיל ואתהיודע שיש לך את זה כל חודש, אתה פשוט לא יודע מתי זה בא, אבל אתה יודע שאתה תחטוף את זה החודש. תאר לעצמך שיש אנשים שיש להם את זה פעם בשבוע. הם פשוט מצויים תחת איום של התקפה כל הזמן.

אנחנו בתור ישראלים, יודעים מה זה התקפות. תאר לעצמך שיש לך איומים, כאלה ואחרים, על הביטחון שלך. זה מכניס אנשים ללחץ. מפחדים לצאת, מפחדים ללכת. אותו הדבר עם בן אדם שיש לו מיגרנה. הוא מתחיל לפחד. הוא לא יודע מתי זה יבוא והוא מפחד שזה יקרה לו בדיוק כשהוא יוצא להצגה, אז הוא הולך מוכן, הוא לא אוכל או לא שותה, הוא לוקח את הכדורים איתו. אואם הוא יוצא לבלות עם בן או בת זוג חדשים, הוא אחוז פחד שזה בדיוק יקרה לו תוךכדי. זה כמובן משפיע על כל ההתנהגות, על הצורה שאתה הולך, על הצורה שאתה עושה. זה משפיע קשה מאד על החיים שלך.

איתמר רועי: מה שאתה אומר זה, שלא רק אנחנו בגלל החרדה ובגלל דיכאון, ובגלל דברים נפשיים כאלה ואחרים, יכולים לפתח מיגרנה, אלא גם המיגרנה יודעת להעצים אצלנו תופעות נפשיות כאלה ואחרות.

ד"ר אמנון מוסק: זה בדיוק ככה. המיגרנה מעצימה את הדברים, ואדם שיש לו התקפי מיגרנה, במיוחד התקפים קשים, במיוחד כשהטיפול איננו מספק. לכן חשוב מאד להגיע לרופא ולקבל טיפול טוב למיגרנה. כשהטיפול איננו מספק ואתה למעשה חסר אונים, זה מעצים אצלך את הרגשות השליליים ואתה הופך להיות תלוי בכאב. הכאב מתחיל לנהל אותך.

איתמר רועי: מה שאנחנו מנסים לעשות בפודקאסט הזה, זה להעלות מודעות, כמובן, ולצייד אנשים בכלים. מה שאני לומד ממך כרגע, זה שאם המיגרנה משפיעה, עצם קיומה, משפיע על הנפש שלנו, מתלווה לזה גם הרבה פעמים אלמנט של בושה. כי אתה מתחיל מקום עבודה חדש, ופתאום אחרי יומיים שהתחלת את העבודה, יש לך התקף מיגרנוטי שהוא קשור למקום העבודה. ואז פתאום, מה תסביר למנהל שלך בעבודה, כואב לי הראש ובגלל זה אני לא בא?

ד"ר אמנון מוסק: חד משמעית, אתה צודק בהחלט. זה לא רק עובד חדש. תאר לעצמך מורה, הולכת לשיעור, כל יום כמה שיעורים, פתאום יש לה התקף מיגרנה, וההתקף יגיע, אנחנו יודעים, הוא יגיע באיזשהו שלב החודש. יש לה שיעור. מה היא עושה? היא לא יכולה פתאום להיכנס לכיתה ולומר "אני מבטלת". מה תגיד המנהלת?

זה לא קורה פעם בעשר שנים. זה קורה כל חודש. לא רוצים להעסיק את האנשים האלה, לא רוצים להיות איתם בקשר. הם בעייתיים במירכאות. הם יוצרים בעיות. ולכן האנשים האלה נמצאים באיום, בחששות, בדאגות ובפחדים. אין שום ספק, שהחרדות האלה מתחילות לנהל אותך ואתה מושפע מהן.  

איתמר רועי: מה כוללים טיפולים אלטרנטיביים?

ד"ר אמנון מוסק: טיפולים אלטרנטיביים זה בעצם שם כולל לכל מה שהוא לא ברפואה המערבית. אז הרפואה המערבית היא בעצם, הדברים שלומדים בבית הספר לרפואה, שזה אומר תורת המחלות המערבית, אנטומיה, פיזיולוגיה, התרופות שנותנים, ניתוחים, משחות וכך הלאה.

כל מה שקיים בעולם, שהוא איננו שם, נחשב אלטרנטיבה. וזה כולל, מבחינת צמחים, אתה מדבר על כל הרפואה הצמחית,שיש עשרות צמחים וגורמים, מינרלים, ויטמינים שמשמשים היום בשוק לכל מיני דברים.

זה כולל תכשירים שהם אנטי רפואה, כמו הומיאופתיה, שפועלת על עקרון של "אין חומר" וגם היא יעילה עבור אנשים מסוימים.

זה כולל טיפולים במגע, יש עשרות סוגים של טיפולים במגע, שיאצו, טווינה וכך הלאה. יש טיפולים במים, הידרותרפיה, פיזיותרפיה, וואטסו ואחרים. ישנם טיפולים באנרגיות וישנם גם טיפולים ביזאריים, כל מיני דברים שאפילו הרפואה הטבעית אומרת שהם קיצוניים. יש דברים כאלה.

הטווח הוא עצום, למעשה. כמובן שישנם גם טיפולים אנרגטיים רוחניים, שפה אתה כבר לא יודע מה אמת ומה לא אמת.אבל הם קיימים. ופה אנחנו יכולים להרחיב, למשל, כשרב נותן לך קמע ואנשים מרגישים יותר טוב עם הדבר הזה, אז זה סוג של טיפול. באותה מידה, אם מישהו שם לך יד על הראש ומעביר לך אנרגיות, או טיפולים ברייקי, או טיפולים אחרים, הם טיפולים אנרגטיים. צריך להיזהר בדברים הללו, שלא תיפול לידיים של שרלטן, שמוכר לך סיפורים. כן המדע מאד חשוב כאן, להוכיח מה אמיתי ומה לא.

איתמר רועי: אני רוצה לדבר איתך על הגישה שלך לטיפולים אלטרנטיביים, שלדעתי היא ייחודית. תכף תנסה להסביר לנו אבל איפה זה פוגש אותך, איפה זה פוגש את המערכת הרפואית?

ד"ר אמנון מוסק: זו שאלה מעניינת. התחלתי את הדרך שלי בתור רופא, אבל אחרי שסיימתי ללמוד רפואה עזבתי את זה והפכתי להיות רופא סיני. השתלמתי במזרח הרחוק, בשנות ה-80, מזמן. עסקתי אז ברפואה סינית, בארץ, עד שהחלטתי לחזור למערכת הרפואית. בהתחלה, בתוך בית החולים זהנתקל בהתנגדויות גדולות מאד, אני מדבר על שנות ה-80 ועל שנות ה-90. אז אי אפשר היה להכניס את הדברים האלה, זה נחשב וודו ורפואה אלילית.

איתמר רועי: הסתכלו עליך ובטח אמרו "מה זה הבנאדם הזה". מאיפה הוא בא?

ד"ר אמנון מוסק: ממש. לגמרי. זה היה הזוי לחלוטין, אבל עם השנים זה הלך וחדר. היום יש את זה בכל מקום.יש לנו צוות גדול מאד שנותן שירותים של רפואה טבעית או משלימה באספקטים מרובים.

איתמר רועי: הרפואה הסינית, יכול להיות שאני אומר פה משהו פשטני, אתה המומחה, עוסקת במניעה, כלומר, שבן אדם ינהל אורח חיים כזה שימנע ממנו להיות חולה. הסבירות שיהיה חולה נמוכה יותר. הטיפולים האלטרנטיביים שאתה מאמין בהםושאתה עושה בהם שימוש בפרקטיקה היומיומית שלך, הם יותר בעולמות המניעה או יותר בעולמות הטיפול?

ד"ר אמנון מוסק: לאנשים שעובדים בבית החולים זה ברור שמגיעים אלינו אנשים שהם כבר חולים במשהו, יש להם איזושהי בעיה. כלומר, פספסנו כבר את אלמנט של המניעה. אבל אנחנו בהחלט יכוליםלהתערב בכל נקודת זמן ולדאוג לעתיד. לעשות פעולות נקודתיות כרגע, אבל גם עתידיות.

זה נכון, מה שאתה אומר. הסיפורים על הרופא הסיני הם, מתי אתה משלם לרופא סיני? כשאתה בריא. כל השנים אתה משלם לו, רק כשאתה חולה אתה מפסיק לשלם לו, כי אז בעצם הוא לא הצליח. אתה משלם לוכדי שישמור אותך בריא. וזה נכון, רפואה סינית היא רפואה מונעת, ואנחנו בונים טיפולים, למשל ברפואה סינית, שהם קודם כל טיפולים נקודתיים, איך לטפל במצב שלך כרגע. אבל אחרי שהגיעה איזושהי רזולוציה, איזשהו פתרון, אתה ממשיך טיפול המשכי,שנועד לשמור אותך באופן קבוע על מי מנוחות, שהדברים לא יתעוררו. אז בהחלט הכיווןהזה הוא נכון מבחינת המניעה.

איתמר רועי: מה עוזר למיגרנה מבחינת טיפולים אלטרנטיביים?

ד"ר אמנון מוסק: זה אינדיבידואלי,אני אסביר למה. יש אנשים שאצלם המרכיב של המיגרנה הוא כרוני. פה אתה צריך לתת איזשהו טיפול שיש לך ולמטופל אפשרות להחזיק אותו לאורך זמן. בעניין של כאביםכרוניים, התרופות מנצחות. כי לעשות טיפול אלטרנטיבי, שאומר ללכת פעם בשבועלאיזושהי מרפאה ולקבל טיפול, הרבה פעמים זה כרוך בתשלום. כשיש לך כאבים כרוניים,הטיפול האלטרנטיבי, ידו על התחתונה. הרבה יותר נוח לאנשים לקחת תרופות. אתה הולך לכיור בולע את הכדור, נגמר הטיפול. וזה יעיל, אבל בכל המצבים האחרים יש לתרופות שוויון מול טיפול אלטרנטיבי בצורות שונות. אם לאדם יש, למשל, מרכיב שרירי בכאבים שלו.

איתמר רועי: מה זה אומר?

ד"ר אמנון מוסק: לפעמים אתה רואה אנשים שיש להם כאב עצבי. וסביב הכאב הזה מתפתחים שרירים תפוסים,כואבים. למשל במיגרנה, דיברנו על זה בפעם הקודמת, יש לך לפעמים כאב בצוואר ובשכמות. זה חלק מתוך המערכת. אתה יכול להשפיע על המערכת הזו דרך הטיפול השרירי.

אז אם יש לך כאב שיש לו מרכיב שרירי, אתה יכול להיכנס לטיפול בכאב דרך עבודה על המרכיב השרירי. במיגרנהאנחנו נותנים טיפול, למשל, בעיסוי, אפשר לשלב שיאצו, טווינה, כירופרקטיקה, אוסטאופתיה. איזושהי טכניקה טיפולית שעובדת על המערכת השרירית.

אם, למשל, אתה מרגיש שיש איזשהו מרכיב התנהגותי, למשל, חרדות שמלוות את הכאב. וחרדות יכולות להוביל לזה שבן אדם ייקחהמון תרופות. מה הכוונה? נגיד אתה חרד מאד מההתקף שיבוא, כמו שדיברנו קודם. פתאום אתה מרגיש שמשהו אולי מתחיל, יש אנשים שרצים מיד לקחת כדורים.

התוצאה היא, שהם יכולים לקחת כמויות עצומות של כדורים ולפעמים אין צורך בזה. לא יתפתח התקף, אבל מהפחד הםכבר בלעו כדור. התוצאה היא נטילת יתר של תרופות, שמביאה לתוצאות, להשפעות ואתה יכול אפילו לגרום לכאבים כרוניים שמתפתחים כתוצאה של נטילת יתר של תרופות. אז מההבסיס כאן של הטיפול? הבסיס הוא התנהגותי. אתה מלמד אנשים לשלוט בסיטואציה, לאלפחד, להחליט אם צריך או לא צריך ואת זה אנחנו עושים בטכניקות, כמו שהזכרת, CBT ביופידבק, היפנוזה ועוד.

איתמר רועי: אתה חושב שהפרקטיקה הרפואית הזו היא Standalone? או שצריך שתי ידיים? כלומר, את היד התרופתית, הקונבנציונלית, ומצד שני את הידהאלטרנטיבית?

ד"ר אמנון מוסק: זו שאלה טובה מאד. היא נוגעתבכמה מישורים. קודם כל, אני חושב שאדם חולה, שיש לו איזושהי הפרעה, צריך לעבורהערכה רפואית. לא כדאי שיגיע למטפל שאין לו הכשרה רפואית, כי לפעמים כאב הוא ביטוי למצב בעייתי ומסוכן. לא כל מה שנראה כמו מיגרנה, תמיד הוא מיגרנה. בהחלט כדאישרופא ייתן את הדעה ויקווה ואז אפשר לצאת לדרך טיפולית.

דבר שני: צריך שיהיה שילו בבין הדברים. בן אדם הוא מערכת מורכבת, הוא גם גוף, הוא גם נפש. אין שום ספק שתרופות יכולות לעבוד, אבל באותה מידה אפשר להשפיע על חלקים אחרים אצל בן אדם. לכןדברים צריכים לעבוד בשיתוף.

למרבה הצער, רופאים לאמספיק מכירים את הצדדים האלה של המערכות. למשל, בבית הספר לרפואה לא לומדים מספיקעל כל שיטות הטיפול האחרות. אנשים פשוט לא יודעים ולכן נוצרת הפרדה. הטיפול הנכון היום, הרבה אנשים מכירים את זה כבר, זה חודר לאט-לאט.

אני התחלתי, כפי שדיברנו קודם על הרפואה הסינית, ב-1988. זה היה טאבו להכניס רפואה סינית, זה היה מוקצה.היום זה בתוך בתי החולים, בתוך מערכות, אבל עברו מאז כמעט שלושים שנים. כלומר,ההתקדמות היא מאד איטית וגם בדברים האלה יש התקדמות והיא קורית.

איתמר רועי: איך אתה מתמודד עם הביקורת על זה? בפרק הקודם דיברת בשפה מדעית. אמרת שאין הוכחה מדעית ששוקולד, יין. איך אתה מתמודד עם הביקורת נגד רפואה אלטרנטיבית היא טובה,אבל בסוף רפואה קונבנציונלית היא הדבר.

ד"ר אמנון מוסק: זה נכון אבל גם לא נכון. יש היום הרבה מדע ברפואה טבעית.

איתמר רועי: אז זה הוכח מדעית?

ד"ר אמנון מוסק: איאפשר להכליל את הכל. אנחנו יודעים, למשל, ש-CBTעוזר בסיטואציות מסוימות, בכאבים כרוניים. היפנוזה עוזרת בסיטואציות מסוימות. מיינדפולנס נכנס כמו קטר למערכת הטיפולית בשנים האחרונות. אני עוסק בדברים האלה ואני יכול להגיד לך ממקור ראשון שזה טיפול יעיל וטוב להרבה מאד דברים.

אקופונקטורה, דיקור, רפואהסינית יש לה המון אספקטים, דיקור במחטים הוא רק חלק מהדברים האלה. יש הרבה מאד מחקרים שמוכיחים יעילות של דיקור גם במיגרנה לאורך זמן בצורה טובה מאד. זה התפרסםבעיתונים טובים מאד, בספרות המדעית הקלאסית, יש הוכחות שדיקור במחטים טוב בהרבה מאד אספקטים.

זה לא תמיד טוב כמו תרופות,אין לנו מספיק מחקרים לאורך זמן, אבל אין ספק שיש הוכחה שזה יעיל. אנחנו לא יודעים איך זה עובד, אנחנו לא יודעים איך אקופונקטורה עובדת. הרעיון של אקופונקטורה בתפיסה הסינית, היא השפעה על מסלולי אנרגיה בגוף. כך עובד הרופא הסיני כשהוא חושב איפה לשים את המחטים ואיך להתייחס למחלות, הוא חושב אנרגטית, מבחינת מסלוליאנרגיה. זו לא המחשבה המערבית, זה גם לא משנה שום דבר. הגישה פה לא משנה שום דבר, התוצאה חשובה. התוצאה טובה למרות שאנחנו לא יודעים בדיוק איך זה עובד.  

איתמר רועי: זה בעצם מוליךאותנו לאורך שני הפרקים, שיש שני צירים. אתה מאמין בזה ואתה דוגמה לזה: רפואה קונבנציונלית ורפואה אלטרנטיבית, אפשר לשלב בין השתיים.  

ד"ר אמנון מוסק: אני לא רק חושב שאפשר לשלב, אני חושב שזו חובה לשלב, כי חובתו של רופא, ודאי היום בשנת 2023 לעשות את כל מה שאתה יכול לעשות למען החולים שלך. ולהשתמש בכל כלי אפשרי, כל זמן שאתה לא מזיק. אנחנו צריכים להרחיב את הכלים שלנו, להרחיב את היריעה. ודאי שאפר.

איתמר רועי: ד"ר אמנוןמוסק, היה לי תענוג לשוחח איתך. תודה רבה!

‍