ד״ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה ומשמש כיועץ פסיכיאטריה ראשי, בחטיבת הקהילה של קופת חולים כללית.
על מה מדברים?
פרק עם מענה לשאלות הכי מעניינות ושבירת מיתוסים על הפרעת קשב.
האם כל חוסר סדר הוא בהכרח הפרעת קשב?
מה הקשר בין הפרעת קשב לחרדה ודיכאון?
האם טיפול אלטרנטיבי בהפרעת קשב עוזר?
והאם הפרעת הקשב מחמירה עקב משבר בחיים?
פודקאסט "קול הרופאים" מבית טבע ישראל
איתמר רועי מארח רופאים מדיסציפלינות שונות שעוזרים לנו להעמיק בסוגיה רפואית.
בהמשך לפרק הקודם, נדבר היום על הפרעת קשב ADHD. נקדיש את הפרק כולו לשאלות שאספנו מקהילת הפייסבוק "אנשי הקשב". גם היום נהיה עם ד"ר ירדן לוינסקי, שהוא פסיכיאטר מומחה ובעל הבלוג "דברים שעוברים לי בראש",שגם בו תוכלו לקבל תוכן מעניין ומידע על הסוגייה המעניינת הזו.
בטוח שחלק מכם ירגישו הזדהות עם הסימפטומים. יכול להיות שזה כשאתם נלחמים בעבודות משרדיות, קופצים מנושא לנושא בשיחה, מוסחים בקלות מכל הפרעה, זה כי יש לכם הפרעת קשב. לפעמים קשה לזהות את זה, קשה לפנות לעזרה, אבל ישנן דרכים אמיתיות באמצעותן תוכלו להקל על עצמכם בהתמודדות עם ההפרעה הזו. ננסה לתת לכם היום כמה כיווני מחשבה, איך לנסות להגיע לפתרון הזה.
חשוב לנו להדגיש שהפודקאסט הזה איננו תחליף לייעוץ ואף אחד, פרט לרופא, אינו יכול לייעץ. אנחנו מקווים שניתן לכם כמה כיווני מחשבה מעניינים.
איתמר רועי: הנה שאלה שעלתה בקהילת אנשי הקשב, בקווים כלליים ובשם בדוי, כמובן. "בכל מקום שדורש ממני סדר וארגון הפכתי לבדיחה. ממקום העבודה האחרון שלי, שהיה כרוך בעבודה משרדית פוטרתי כי חוסר הסדר הביא אותי למצב של דיכאון וחרדה, שהביא להיעדר מוטיבציה".
יש לי כמה שאלות: האם כל חוסר סדר הוא בהכרח הפרעת קשב?
ד"ר ירדן לוינסקי: התשובה היא לא. פעמים רבות הפרעת קשב מתבטאת בחוסר סדר וארגון. ישנם אנשים שמפצים על הפרעת הקשב בכך שהם מנסים להיות יותר מאורגנים ויותר מסודרים מכל בן אדם אחר ומפתחים דפוסי התנהגות כמעט אובססיביים כדי לשמור על עצמם, כי זה הדבר היחיד שעוזר להם להתארגן. זאת אומרת, שמה שקובע אם לאדם יש הפרעת קשב או לא אינו חוסר הארגון. למרות שאנשים עם הפרעת קשב הם לפעמים מפוזרים, שוכחים, לא מאורגנים, יוצאים מישיבות ושוכחים מה המטלות שלהם או מה נאמר בישיבה שצריך לעשות, מגיעים בשעה לא נכונה למשרד. חוסר סדר, אם אינו מטופל כפי שצריך, יכול להוביל בסופו של דבר לפיטורים.
איתמר רועי: הזכרת אובססיביות וזה לוקח אותי לחרדה ולדיכאון. יש קשר?
ד"ר ירדן לוינסקי: חד משמעית, יש קשר. אנשים שסובלים מהפרעת קשב, הסיכוי שלהם לפתח במהלך חייהם תמונה של דיכאון או של חרדה או אפילו התמכרויות לחומרים, הוא גבוה משמעותית לעומת אנשים שאין להם הפרעת קשב. פי 4 עד פי 9 (על פינתונים של מחקרים שונים). זה מאד משמעותי, כי בסופו של דבר הרבה פעמים לא מאבחנים בזמן את הפרעת הקשב ואז אותו אדם מגיע עם תמונה של דיכאון או חרדה ואף אחד לא מעלה בדעתו שברקע מסתתרת הפרעת קשב. כי כשאדם סובל מדיכאון גם הוא לא מרוכז. אז מייחסים הכל לאותו דיכאון או לחרדה ולא מטפלים בו טיפול מלא, אלא מטפלים רק בדיכאון.
איתמר רועי: זה נוירולוגי או שזה בגלל חווית הכישלון של בעל הפרעת הקשב ובגלל חוסר היכולת שלו להתמודד איתה, הוא נכנס לדיכאון ולחרדה?
ד"ר ירדן לוינסקי: כמו במקרים רבים בבריאות הנפש זה גם וגם. כלומר, שחד משמעית יש היבט נוירולוגי התפתחותי, תורשה של סיכוי לפתח הפרעה מסוימת שקשורה בגנים שלנו וקשורה בסביבה שלנו, בה התפתחנו. זה קשור גם בחוויות חיים, כי אם יש הפרעת קשב ואתה חוו כישלונות חוזרים, בדברים שאתה מצפה מעצמך לעשות, אז יכול להיות שתפתח חרדה, שלא תעשה מספיק טוב. אתה נכנס ללחץ, או שאומרים לך שאתה כישלון ולא מעודדים אותך, אז אתה יכול לפתח תמונה של דיכאון. אנחנו יודעים שאחד מזין את השני, הגנטיקה מזינה את הבעיה, ואירועי החיים והחוויות שלנו מזינים את הבעיה, כך שבסופו של דבר הסיכוי שתפתח דיכאון או חרדה או משהו נוסף, שקוראים לו "קו-מורבידיות" - הוא גדול משמעותית וצריך לטפל בשניהם.
איתמר רועי: השאלה הבאה היא "אובחנתי אחרי הצבא בהפרעת קשב ומגוון לקויות למידה נוספות. עשיתי שני תארים, אפילו בהצטיינות, וקורסים. לפני כשנתיים פתחתי עסק ולאחרונה אני מרגישה שזה קצת גדול עליי. האם זה יכול להיות קשור להפרעת הקשב? האם הגיוני להתחיל בשלב זה של חיי טיפול תרופתי? אם עד עכשיו התמודדתי ללא טיפול".
האם הגיוני שיש הפרעת קשב אם היתה הצלחה לימודית?
ד"ר ירדן לוינסקי: התשובה פשוטה מאד: אנשים עם הפרעת קשב יכולים להיות בעלי כישורים רבים ומגוונים, ומנגנוני פיצוי. אתה יכול להיות מחונן עם הפרעת קשב. אתה יכול להיות פרופסור באוניברסיטה עם הפרעת קשב. השאלה היא כמה מאמץ נדרש כדי להשיג את אותו תואר או תארים.
יכול להיות שבחלק של הקשב פיתחת לעצמך מנגנוני פיצוי מסוימים אבל אז, כשאתה מגיע לסוג אחר של עבודה או לסוג אחר של צרכים, כאשר אין לך סביבה מובנית, כמו באוניברסיטה, שבה אומרים לך - עכשיו עליך ללמוד לבחינה, עכשיו עליך להגיש עבודה. כשאתה עצמאי, פתאום ההיבטים האחרים של הפרעת קשב הופכים להיות משמעותיים מאד עבורך ואתה לא מצליח לתפקד ברמה המצופה.
איתמר רועי: האם אפשר להתחיל בגיל מבוגר יחסית את הטיפול התרופתי?
ד"ר ירדן לוינסקי: אין גיל שבו אתה לא יכול לטפל בעצמך. אני מכיר מטופלים שהגיעו אליי לטיפול לקראת היציאה לפנסיה. כי הם מבינים שצפויות להם עוד 30-40 שנים של חיים והם אומרים לעצמם: עכשיו אעשה את מה שלא הצלחתי לעשות עד עכשיו. מצאתי את עצמי בעבודה שאני לא בדיוק רוצה כי לא יכולתי ללמוד, מצאתי את עצמי בעבודה שהיא אולי מתחת לרמה שלי או שלא מספיק עניינה אותי, כי יש לי כל מיני קשיים. עכשיו אני רוצה לטפל בעצמי. הם מבינים שיש להם הפרעת קשב והם מקבלים טיפול ופתאום עכשיו אתה יכול לשבת בקתדרה באוניברסיטה וללמוד מדעי הרוח, שזה באמת מה שרצית לעשות כל החיים. ולא יכולת לעשות בגלל שלא היית מרוכז ומצאת את עצמך עובד בעבודה בתחום אחר.
איתמר רועי: יש איזושהי מטרה שמגדירים לטיפול? יש לי עסק שלא מצליח, או שיש לי תואר שאני רוצה לסיים, אז אני מגדיר בתחילת הטיפול שהרוגע שלי בעשיית העסק או התואר, מה שזה לא יהיה, מה שקורה לי בחיים – הוא ההצלחה?
ד"ר ירדן לוינסקי: מאד חשוב להגדיר מטרות, בכלל זה חשוב בחיים, אבל זה חשוב גם ברמה הטיפולית. כי ככה אתה יכול למדוד את ההצלחה של הטיפול.
איתמר רועי: זה מאד חריג בעולם הרפואה, לא?
ד"ר ירדן לוינסקי: ממש לא. ברפואה אנחנו מגדירים מטרות. זו יכולה להיות רמת סוכר בדם או שרוצים לשפר את איכות החיים של המטופלים, על ידי זה שאנחנו מטפלים בבעיה. גם בהפרעת קשב: אם אנחנו מגדירים עכשיו שאדם מקים עסק ויש לו בעיה בתפקוד סביב הקמת העסק, אז המטרה היא ליצור שיפור בתפקודים הניהוליים שלו וביכולת הריכוז שלו. שבסופו של דבר תוביל להצלחה גדולה יותר בתחום שבחר לעסוק בו. אז אנחנו מגדירים מטרה ומודדים את ההצלחה ביחס למטרה הזו.
איתמר רועי: השאלה הבאה היא של אמא לילד בן 10 שאובחן לאחרונה עם הפרעת קשב. "במהלך האבחון זיהיתי שקיימים אצלי קוים רבים המתאימים לסימפטומים של הבן שלי. האם יכול להיות שגם לי יש הפרעת קשב ואני לא מודעת לזה?".
השאלה שעולה היא הפרעת קשב היא גנטית?
ד"ר ירדן לוינסקי: חד משמעית, הפרעת קשב היא תורשתית. זו אחת ההפרעות היותר תורשתיות ברפואה. עד כדי כך, שהסיכוי שאדם שאחד מילדיו או אחד מהוריו סובל מהפרעת קשב ושגם לו יש הפרעת קשב - הוא כ-50%. זה ממש הרבה ברפואה, בדרך כלל אנחנו מדברים על אחוזים בודדים לתורשה. כך שהתשובה היא, שאם לילד שלך יש הפרעת קשב כדאי לבדוק.
איתמר רועי: אפשר לאבחן הפרעת קשב בכל גיל?
ד"ר ירדן לוינסקי: אפשר לאבחן הפרעת קשב בכל גיל. כאשר אנחנו עושים אבחון של הפרעת קשב, גם אצל מבוגרים,אנחנו בודקים את ההיסטוריה של המטופל, לפני עשר ועשרים שנה. וספציפית בגיל הילדות, כיוון שהפרעת קשב לא מופיעה לראשונה בגיל 30. זאת אומרת, שיכול להיות שיש לך הפרעת קשב שלא אובחנה, שהופיעה בגיל צעיר. אבל אם פתאום לראשונה בחייך הבחנת בתסמינים כנראה שזה משהו אחר, שגם בו ניתן לטפל. אבל זו איננה הפרעת קשב.
איתמר רועי: בפרק הקודם דיברנו על מסכים. להבנתי, המסכים מייצרים את הפרעת הקשב, אבל אתה אומר משהו אחר: הפרעת הקשב לא מפציעה פתאום.
ד"ר ירדן לוינסקי: נכון, המסכים הם הסחת דעת. אנשים עם הפרעת קשב מוסחים יותר מאדם ממוצע. אנשים שאין להם הפרעת קשב, אם תנטרל את המסכים, הם יחזרו להיות מרוכזים. אנשים שיש להם הפרעת קשב, אם תנטרל את המסכים, עדיין יהיה להם קושי להתרכז. זאת אומרת שהבעיה היא לא המסך עצמו אלא יכולת הריכוז.
איתמר רועי: עד כמה הסיטואציה שהאם מתארת היא שכיחה ומוכרת לך כרופא? ההתלבטות של הורים האם לקחת את הילדים, באיזה גיל לקחת, באיזה גיל לאבחן? בית הספר שלוחץ עליהם כי הילד לא מסתדר?
ד"ר ירדן לוינסקי: המדד העיקרי לפניה לקבלת עזרה הוא קושי. ליקוי או קושי תפקודי. זאת אומרת, שאם לילד אין לו שום קושי, ההורים לא רואים שום קושי וגם המורים לא, אין שום סיבה לקחת לאבחון. אנחנו לא רוצים לאבחן אנשים סתם. אבל אם יש קושי כלשהו לילד, שמפריע לו לתפקוד החברתי, או בתפקוד הלימודי, מתקשה בלימודים, מעירים לו כי הוא מפריע, או שלא מעירים לו כי הוא לא מפריע אבל הוא חולמני ואין לו מושג על מה מדברים, זאת סיבה לערוך אבחון. צריך להבין מהו הקושי ואחרי שעושים אבחון ההורים יכולים להחליט מה עושים. לבחור בכל מיני דרכים לטפל.
אפשר להמתין ולראות מה יהיה הלאה, יכול להיות שהילד ישתפר או שהקושי שלו יגבר. בהתאם לזה אפשר להחליט אם לוקחים את הילד לטיפול ואיזה טיפול לבחור, בהתאם לקשיים הייחודיים של הילד. כלומר, עדיף לדעת במה מדובר ולא לחיות באיזו אשליה שאולי יש לו קשיים אבל הוא יסתדר. אנחנו לא רוצים להקשות על הילדים שלנו, ואנחנו לא רוצים להקשות על מבוגרים. אנחנו רוצים לשפר את איכות החיים שלהם.
איתמר רועי: ספר קצת על האבחון, כמה זמן הוא לוקח. וכמובן, הדגשנו בפרק הקודם ונדגיש שוב, שרק רופאים יכולים לאבחן ושהפרעת קשב היא אבחנה רפואית. שיכולה להיות מעטפת טיפולית, אבל האבחנה היא רפואית. אז כמה זמן זה לוקח ואיך זה נראה?
ד"ר ירדן לוינסקי: יש כללים מאד ברורים לדרך שבה צריך להתבצע האבחון, באופן מסודר ותקין.
האבחון מתחיל במילוי שאלונים. כשמדובר בילדים, יש שאלונים שההורים ממלאים ויש שאלונים שמורה או גננת ממלאים. את השאלונים מעבירים אל הגורם המאבחן. אז מגיעים למפגשי הערכה, שמתבצעים אצל אנשי מקצוע שמורשים לאבחון. הם משוחחים עם הילד ועם הוריו, או עם המבוגר שבא לאבחון.
מפגשי ההערכה נמשכים מינימום 50 דקות, אצל ילדים מדובר בדרך כלל ב- 2-3 מפגשי הערכה. בסיום ההערכה ניתן לקבל אבחנה אם אכן מדובר בהפרעת קשב או לא. לעתים, זה לא הכרחי וזה לא חובה, יש מקום לעשות גם אבחון ממוחשב, וישנם כמה סוגים.
אני מדגיש, שההחלטה אם צריך לעשות אבחון ממוחשב היא של הגורם המאבחן. לא המורה בבית הספר אמורה לשלוח את הילד לעשות אבחון ממוחשב. זה בזבוז זמן ויש בזה הרבה הטעיה של ההורים. לכן, חסכו לכם את כאב הראש ופנו קודם כל לגורם רפואי, כלומר לרופא הילדים שיעשה הערכה ראשונית. אם אכן ימצא שיש מקום, רופא הילדים ישלח אתכם לגורם מוסמך לאבחון.
אותו הדבר לגבי מבוגרים: לא צריך ללכת לעשות אבחון ממוחשב, צריך ללכת לאיש מקצוע שזה התחום שלו, שיעשה הערכה ואם יהיה צורך הוא ישלח לאבחון.
איתמר רועי: שואלת חברה בקהילת אנשי הקשב, האם מישהו ניסה טיפולאלטרנטיבי, מיינדפולנס למשל, והאם זה עוזר.
ד"ר ירדן לוינסקי: התשובה היא שמה שעוזר לאנשים להרגיש טוב – זה טוב. אבל השאלה האמיתית היא האם אפשר לשכפל את זה והאם דבר שעוזר לאחד יעזור באותה המידה גם למישהו אחר. את זה אני אומר כרופא.
כטיפול אלטרנטיבי, ישנם הרבה מאד טיפולים. מיינדפולנס, לדוגמה, הוא טיפול שעוזר להרגיש רגועים יותר, שלוים ונינוחים. וזה דבר מצוין באופן כללי ומצוין גם לאנשים עם הפרעת קשב. אבל זה לא עוזר לשיפור הריכוז, כך שאם מרגישים צורך אפשר להשתמש בכלי הזה.
יש כלים שהם מוכחים כמו הדרכת הורים, וטיפול CBT, יש טיפולים כמו יוגה שאינם מוכחים להפרעת קשב אבל יש אנשים שזה עוזר להם להרגיש טוב יותר. ויש טיפולים בתכשירים טבעיים, כל מיני מכשירי גירוי מוחי, שאם זה עוזר – זה מצוין. אבל מרביתם לא הוכחו בצורה מסודרת וחלקם, שכן הוכחו, משמשים רק כתוסף מעבר לטיפולים התרופתיים הרגילים כמו טיפולי הדרכת הורים או CBT. אבל בפני עצמם, הם לא מצליחים להחזיק את הטיפול.
איתמר רועי: לקראת סיום נוסיף שכפי שיש מגוון טיפולים ישנו גם מגוון של מקורות שניתן להפיק מהם מידע, כמו קוים ומחשבות, העמותה הישראלית להפרעת קשב,אנשי מקצוע שכמובן מתמחים בתחום. תודה לך על הסיוע ועל התשובות המלמדות.
המידע הכלול באתר הינו מידע רפואי ובריאותי כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, וממילא אינו נועד להוות תחליף להתייעצות עם רופא, בהתאם למצב הרפואי האישי. מובהר כי המידע אינו נועד לשמש בסיס להחלטה על טיפול רפואי כלשהו או הימנעות מטיפול ומטבע הדברים כל העושה זאת נושא באחריות המלאה והבלעדית ומסכים כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה כנגד טבע ו/או מי מטעמה.